fbpx

אודות

היי, שמי דברת אוהב עמי. בת 31, נשואה לרואי ואמא לארבעה ילדים חמודים. מאז ומתמיד אהבתי לקרוא ספרים ובפרט בז'אנר הרומנטי והארוטי. אני אוהבת את ההתרגשות ואת ההתאהבות, האמונה שהאהבה יכולה לנצח הכל, למרות שהחיים לא באמת מושלמים אף פעם (כן, גם בספרים!) עדיין אנחנו הגיבורים שלהם ואנחנו יכולים להביא לעצמנו את הטוב לחיים, בזכות האהבה.

אחרי שהוצאתי את הספר "מבעד לכאב" החלטתי שאני רוצה לסייע לנשים נוספות לעשות את הדרך הזו ולעזור להן להביא את המילים שלהן לעולם באופן הכי מקצועי ואיכותי שיש, דווקא בז'אנר הרומנטי שאני רואה בו כל כך הרבה ערך ואני מאמינה שיש ביכולתו לעשות דברים טובים בעולם. הלכתי ללמוד עריכה ספרותית בדיוק בשביל המטרה הזו והיום אני עורכת ספרותית, מלווה כותבות ומלמדת קורסי כתיבה מקצועית בז'אנר הרומנטי ארוטי. 

אם את כותבת רומנטיקה שרוצה לשפר ולהתמקצע בכתיבה, או שאת רוצה מישהי שביחד איתך תפצח את הסיפור ותעזור לך להעלות אותו שלב מוזמנת ליצור קשר וביחד נמצא את הדרך הנכונה ביותר עבורך ועבור הספר שלך. 

על הספר מאחז הלב:

לפני בערך שלוש שנים נתקלתי בפרק של "זמן אמת" בכאן 11, שנקרא "נשואות לשב"כ". ריקי איל חשפה שם את סיפורה המזעזע על נישואים שהתגלו כשקר, על שנים של כאב, הזנחה ואי לקיחת אחריות. סיפורה נגע לליבי ולא עזב אותי. מוח הסופרת הרומנטי שלי לקח אותי בדמיוני לגבר אחר. גבר שקרוע בין המחויבויות והנאמנויות שלו. גבר שבוחר בסופו של דבר לעשות את הדבר האנושי והנכון.

עם הזמן והכתיבה הבנתי שאני למעשה כותבת על משהו אחר בכלל. אני כותבת על המתח שאני עצמי נמצאת בו, בין מחויבויות ונאמנויות. כותבת על השסע שנפער בתוך החברה הישראלית, שסע שאני מרגישה שאני עומדת במרכזו, ויכולה להבין ולהזדהות עם כל אחד מהצדדים.

בחרתי לעשות זה באופן שאני אוהבת לקרוא. בספר רומנטי אמיתי, ארוטי לפרקים. 

***

"תגיד לי רק דבר אחד, לולא ההוראות שנתנו לך – יש סיכוי שהיית מתחתן איתי?"

הוא פותח את פיו לענות.

אני מרימה את ידי לעברו. "תענה לי בכנות. רק אמת מעכשיו. זה מגיע לי."

הוא סוגר את פיו, משפיל את מבטו ונד בראשו.

אני פולטת נשיפה חדה. "אתה יודע מה הכי כואב?" קולי שבור ואני יודעת שהדמעות יזלגו בקרוב. "כל פעם שאני נזכרת בכל רגע מאושר שהיה לנו יחד, אני קולטת שהייתי שם לבד. רק אני והפנטזיה שלי."

***

הספר “מאחז הלב” אמנם מתרחש לפני 14 שנים, אבל נראה שהיום הוא רלוונטי מתמיד.

בשנה שבה החברה הישראלית חוותה טלטלות בזו אחר זו, נראה שכל מה שנותר לנו הוא להיאחז זה בזה, להקשיב, להסתכל בעיניים, להכיר מחדש ולגלות שהמשותף בינינו רב מן השונה.

בספר הזה אני מנסה לחבר את הקצוות.

אנחנו כנראה לעולם לא נסכים על הכל, אנחנו נמשיך להתווכח.

אבל אנחנו עדיין יכולים לאהוב.

סיפור האהבה של מיכל ואוריאל הוא סיפור האהבה שלנו,

כי לא משנה מאיזה צד של המתרס אנחנו עומדים, ובאילו דעות אנו מחזיקים,

האהבה מנצחת הכול!

תתכוננו להתרגש, לחייך, לדמוע, לשמוח, ובעיקר להתאהב.

להתאהב במיכל ובאוריאל. להתאהב באחר.

להתאהב בסיפור של המדינה היפה שלנו.

על הספר מבעד לכאב:

מאז ומתמיד התמודדתי עם כאבים בקיום יחסי מין. וסטיבולדיניה.

חשבתי שאני אשמה. ובודדה. שתקתי.

את התחום הזה בחיי הדחקתי במשך שנים. התעלמתי ממנו, לא הבטתי לו בעיניים, אבל במקביל גם קראתי אינספור ספרים רומנטיים וארוטיים. ומאז ומתמיד הפער בין החוויה המינית שמתוארת בספרים ובין החוויה שלי היה צורם.

ואז גיליתי שאני לא לבד.

כל אשה שישית סובלת מכאבים בקיום יחסי מין, ורק מעטות מדברות על זה. גם רוב רופאי הנשים לא מספיק מבינים בזה. פעמים רבות הם נותנים אבחנה שגויה ולפעמים אפילו גורמים לנזק.

הרבה נשים, נשים כמוני, מרגישות לבד, פגומות ואשמות.

והייתי חייבת לעשות משהו. להשמיע את הקול שלי לעולם, לומר לאותן נשים (ומשפחות) שלא יודעות שהן דווקא בסדר גמור, לא פגומות ולא אשמות. שאפילו יש דרך לחיות עם הכאב, מבעד לכאב.

בחרתי לעשות זה באופן שאני אוהבת לקרוא. בספר רומנטי אמיתי, ארוטי לפרקים, עם עריכה ספרותית ברמות הגבוהות ביותר, על ידי הסופרת והעורכת המנוסה דולב בן ארוש, מבית העורכים. ספר שכבר מקבל חוות דעת מצויינות.

אני יודעת שהספר הזה ישבור את מעגל השתיקה, הבושה והכאב, דרך העיניים של הגיבורה שלו, צופיה. אחת שיודעת מה זה כאב. אחת שנישואיה כבר התפרקו בגללו, ובגלל הבושה והשתיקה. אחת שוויתרה על הסיכוי הקלוש להיות מאושרת. אחת שוויתרה על חייה.

ואחת שמקבלת, פתאום, קרן אור בודדת של תקווה.

הספר הזה יכול להגיע בקלות לאלפי ועשרות אלפי קוראות, ויעשה עבודה הרבה יותר טובה ונכונה מספרי עיון "רפואיים". זה ספר על אשה כמוני, אשה כמוך, אשה שרק רוצה לאהוב בלי לפחד, להגיע לאינטימיות בלי להירתע.

*

אצלך הבעיה.

את דפוקה. פגומה.

את לא מספיק חושקת, לא מספיק יוזמת, לא מספיק דתיה, לא מספיק צנועה.

את פשוט לא מספיק.

*

לא ולא!

את כן חושקת, יוזמת, ודתיה, וצנועה. והרבה יותר ממספיק.

אני מקווה שבזכות הספר נשים רבות יקבלו תוקף למה שהן חוות. הן ירגישו שלמרות האתגר אין להן במה להתבייש, שהן יכולות להרים ראש ולהאמין שהן שלמות וראויות כמו שהן, ובעיקר שגם ככה הן ובני זוגן יכולים לחוות עונג אדיר וחיבור.

אני מאמינה שלאהבה יש כוח לרפא ולהתגבר על אתגרים. אני מאמינה שהיא יכולה להעביר אותנו מבעד לכאב. ואני יודעת שככל שהספר הזה יגיע ליותר נשים, מכל המגזרים, יהיה פחות כאב בעולם.

עגלת קניות