נושמת איתו

“אני מדליקה סיגריה ועוצמת את העיניים. פתאום אני מרגישה צמרמורת בגוף. אני פוקחת את העיניים ורואה את העיניים החומות עם המבט החודר מסתכלות עליי. המבט שלו כל כך חודר שאני מרגישה את כל הגוף שלי בוער. יש משהו, במבט שלו, מהפנט. אני עדיין חושבת שהוא אידיוט, אבל המבט שלו נוגע בי, בחיים שלי לא האמנתי שמבט אחד יכול לעשות תחושות כאלה בגוף. יש משהו מסקרן בעיניים האלה, כאילו כבר ראיתי אותן פעם. ואני חייבת להבין – למה הוא כל כך משפיע עליי? ואז בבת אחת הנשימה שלי נעצרת. הדופק שלי מתחיל לעלות והפה שלי יבש. החדר מתחיל להסתובב. הכול נהיה שחור. אני לא מצליחה לנשום, וגם לא לזוז. אני משותקת. לרגע אני שוב ביער, אבל הפעם אני יודעת שאף אחד לא יבוא להציל אותי. או שגם אז לא הצילו אותי ובכלל דמיינתי. אולי בכלל אני כבר מתה, כי ככה אני מרגישה כבר שנים. אני יודעת שגם אם אצעק הכי חזק – אף אחד לא ישמע אותי. הוא וידא שלא ישמעו אותי. הוא לקח את מעט הנשמה שנשארה לי וריסק אותה. ניפץ אותה לרסיסים והשאיר אותי חלולה”.

הגר סנד נויגבור החליטה יום אחד שהיא חייבת שינוי, חייבת לנשום. אחרי שנים בעבודה אינטנסיבית היא החליטה לצאת למסע ולהכיר את עצמה, להתמודד עם העבר. בדרך, נולד לו הספר הזה שמגלם את הופעת הבכורה שלה בעולם הספרים.